איזה תפילה תתקבל יותר?

על פי ההלכה (נלמדת מגמרא מפורשת) וכן על פי מנהג ישראל יש צורך במחיצה בזמן התפילה. יש כל מיני דעות לגבי גבהה ו"כמה היא מסתירה", אולם יש צורך במחיצה וכך נהגו בכל בתי הכנסת.

לעניות דעתי תפילה ללא מחיצה יש בה בודאי חילול השם, בכמה מובנים-
א) מבחינת ה"בעיטה" בהלכה, שזה דבר נורא ואיום. זה משהו משהו כנגד ההלכה בתוך בית כנסת עצמו וזו הצהרה שלילית ביותר.
ב) כולנו חיים במרחב בציבורי ושם הנושא הזה, של הפרדה בין גברים לנשים בזמן תפילות, הוא נושא לויכוח גדול בין היהדות הנאמנה ליהדות הרפורמית ובעצם התפילה בצורה כזו יש משום "הסכמה" ותמיכה ברפורמה וזה אחד הנושאים שכל כולו מלחמה בין היהדות לרפורמים וזה דבר מאוד לא פשוט.
ג) עצם התפילה בצורה כזו היא דבר מאוד לא חיובי, משום הרהורים, הסחת הדעת מהתפילה, התרכזות ב"פוזה" ועוד... ובמקום שאין קדושה לא יכולה להיות תפילה אמיתית.

אני סבור שבימים אלו, שבהם עיקר המאבק מול כוחות השלילה של היהדות הוא סביב אלו- של רפורמה, של היחס בין המינים, של היחס לקדושה, אסור בשום פנים להשתתף בתפילה כזו.

אני לא יודע "מה יקרה" את תתפלל שם, אין לי שום יכולת לדעת, אבל זה בודאי סותר את ההלכה ואת הדרך היהודית הנכונה.

1. לא, את חייבת רק בקריאת שמע ותפילת עמידה. אם את רוצה את יכולה להוסיף קצת קטעים.
2. השאלה אלו בגדים, אם אלו בגדים ממש לא צנועים (נניח שחושפים הרבה מהרגל, ממש פתוחים וכו') אז לא, כי צריך לשמור על צניעות גם במקומות לבד, כי הקב"ה נמצא בכל מקום. אולם את לא חייבת להקפיד על הלכות צניעות שמקפידים עליהם כלפי חוץ. נניח עם מכנסיים צנועים נראה לי שאפשר להתפלל... כי זו לא בעיה של חשיפת הגוף, זה יותר ענייני צניעות שכלפי אחרים.
3. כך כותבים הפוסקים. עדיך בישיבה, אולם אפשר גם בשכיבה.

אחת המצוות החשובות הנוגעות לתפילה נוגעת לעניית "אמן", אחרי כל ברכה או תפילה של החזן, ולא רק של חזן אלא של כל מי שמתפלל לידינו, יש מצווה לענות אמן. ישנם פירושים שונים למילה זו, בחלק מהמקרים הכוונה היא "זה נכון", "אמת", כלומר- אנחנו מאשרים את דבריו של מי שהתפלל או בירך ואומרים שהדברים נכונים. יש מקרים שבהם פירוש/ המילה הוא "נכון ויהי רצון שיתקיים", כלומר- אנחנו מודים על האמת שדברים ומבקשים שהם יתקיימו על ידי הקב"ה. חכמים קבעו הלכות רבות הנוגעות לעניית אמן והמרכזית שבהם היא שצריך להקפיד לענות אמן על ברכות ותפילות החזנים והמברכים ולהקפיד שעניית האמן תהיה קשורה לברכה, לא רחוקה מידי מהברכה ולא קרובה מידי, וכן שהאמן תהיה שלימה, ולא קטועה בתחילתה או בסופה.